יום שני, 20 ביוני 2011

ליגת ה-NBA, שיטת עבודה


ה-NBA היא ליגת הכדורסל האמריקנית שנחשבת לליגה הטובה בעולם. האותיות NBA הן ראשי התיבות של המילים  National Basketball Association, שמשמעותן בעברית – התאחדות הכדורסל הלאומית.
             בליגה משתתפות כשלושים קבוצות ממדינות שונות בארה"ב וקנדה. הליגה מחולקת לשני מחוזות, מזרח ומערב. כל אחד מהם מחולק לשלושה בתים אזוריים קטנים יותר אשר כל אחד כולל חמש קבוצות. כל קבוצה משחקת  שניים-שלושה משחקים בשבוע. בעוד שנגד הקבוצות (14) מאותו מחוז הקבוצה משחקת ארבעה משחקים בעונה, נגד הקבוצות (15) מהמחוז השני היא משחקת רק שניים. מספר המשחקים זוגי כדי לאפשר שוויון בין הקבוצות בעניין כמות משחקי הבית ומשחקי החוץ.
             בסוף העונה, כל קבוצה משחקת שמונים ושניים משחקים, ושמונה הקבוצות הטובות ביותר מכל מחוז עולות לפלייאוף (סך הכל שש עשרה קבוצות). בפלייאוף, הקבוצה שבכיסה המאזן הטוב ביותר (כלומר, זו שניצחה הכי הרבה משחקים בעונה הסדירה) משחקת נגד הקבוצה בעלת המאזן הפחות טוב מן אילו שעלו לפלייאוף מאותו מחוז. כלומר, מקום ראשון נגד שמיני שני נגד שביעי וכן הלאה.
            המשחקים משוחקים על-פי סדרת הטוב משבע. במילים אחרות, המטרה של כל קבוצה היא לנצח ארבעה משחקים. כל סידרה, למעט האחרונה, כללים שווים של חלוקת משחקי הבית והחוץ. הקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר מתחילה עם שני משחקים בביתה, אחר-כך הסדרה עוברת למגרשה של היריבה לשני משחקים נוספים. במידת הצורך, המשחק הבא ישוחק אצל מגרשה של הקבוצה שפתחה את הסדרה. אז –  שוב, אם נצרך – הסדרה עוברת למגרש היריבה.
אם גם לאחר ששת המשחקים אף קבוצה לא הצליחה לצבור ארבעה ניצחונות, המשחק הקובע ישוחק בביתה של הקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר. בעוד שהמנצחת ממשיכה בטורניר, הקבוצה המפסידה יוצאת מהטורניר ומסיימת את העונה.
            גם משחקים בשלב הבא נקבעים על-פי הדירוג בסוף העונה הסדירה: המנצחת במשחק 1-8 משחקת נגד המנצחת במשחק 4-5, והמנצחת במשחק 2-7 משחקת נגד המנצחת במשחק 3-6.
            כך ממשיכים עד שמגיעים לפיינל פור , שזהו בעצם הגמר של כל אחד מהמחוזות. מנצחת הסדרה עולה לגמר בו היא תשחק נגד הקבוצה שנצחה את המחוז השני. המנצחת בסידרת הגמר, היא אלופת ה-NBA לשנה זו.
            בכל שנה, מספר שבועות לאחר הגמר, מתקיים דראפט. במסגרתו כל קבוצה בוחנת ובוחרת שחקנים חדשים. סדר הבחירה נקבע על פי שני גורמים: הראשון, ככל שקבוצה סיימה עם מאזן פחות טוב את העונה הסדירה, הסיכוי שלה לבחירה טובה יותר בדראפט עולה. השני, הגרלה שנתית בה משתתפים ראשי הקבוצות.
אל הדראפט נרשמים שחקנים שונים ואיכותיים החל מן המכללות באמריקה ועד שחקנים אירופאים שרוצים לנסות מזלם בליגה הטובה בעולם. שיטה זו מאפשרת לקבוצות קטנות להשיג לפחות כוכב אחד שסביבו יהיה ניתן לבנות את הקבוצה בשנה הבאה. כך ליגת ה-NBA משמרת שוויון, עניין ומתח בכל עונה מחדש.